Ashkenazic Rabbinate - Part 2

The Rav was normally honored with the last Aliyah, in keeping with the idea that הגולל את הספר נוטל שכר כולם.  This did not always work smoothly, as we see from this letter of Mahari Bruna (1400-1480):

שו"ת מהר"י מברונא סימן רעח

מי שבחר בציון לשכון יחדש לך לב ורוח נכון, לשמוע דברי רבותיך להטיבך באחריתך, אתה הר"ר אליעזר יצ"ו אם תשמע אחזה בשרי פלצות על השמועה לא טובה אך רעה, לפי צעקת הרב המופלה קרוב' מהר"ר אליה, אשר חזרת על עקב בשתך לרדוף אחר הגדולה ליטול את השם באתרי', ולנהוג שם שררותך ולהשתמש בכתר רבנות אשר לא הולדותך, אוי לדור אשר הוא כפני הכלב שירכב הקטן בגדול, ומאן דלא לביש מדא יאמר למאן דלביש מדא שלח מדך ואלבישנה (ברכות כח א) כאשר זה כמה שנים הושב כס הרב ברמים ותלמידים ותיקים הרבה באו ושאבו מימיו אכלו לפריו ושבעו ומלאו כריסם מלחם תורתו וטבעו יוצא בעולם, ושמו עולה ומתגדל וריח שמניו נודף למרחקים, ואתה לא כן אך חדש מקרוב באת ותיכף התחלת להתייהר וליטול את השם מעצמך כאשר יתברר עליך, ועברת על מה שהוזהרת וקבלת עליך שלא ליטול את השם לקרות' מהר"י לס"ת, כי אם ע"פ גדולים ולא די לך ביוהרא זו, אלא שבאת להשיג גבול הרב המופלה הנ"ל אשר ליתרון מעלתו עליך, ראוי להיות רבא דרבך:

וזה שנתים ויותר התחיל סרחון זה דידך ואנשי אמת רודפי שלום הכניסו עצמן להשתדל ביניכם ולהשלימכם, ועשו ביניכם כתב בקשר אמיץ ובאיסור חמור כתבו בו. וז"ל ומהר"א נתן רשות למהר"ל שידור אצלו גם בפר"ג אכן בתנאי זה שלא יסיג מהר"ל הנ"ל בשום הסגת גבול הנוגע ושייך לרבנות של מהר"א הנ"ל הן בפסקים הן בהוראות, אכן הוראות דאיסור מאכלות הכח ביד מהר"ל להגיד זולתו בענין בדיקות או בהשבעת כתובות שכר חופות וקבלה על שחיטות ובדיקות ובכל כה"ג בלי שיור כללא מהר"א כשהוא בפר"ג יתנהג נשיאותו כאילו לא מהר"ל הנ"ל דר אצלו, וגם לא יעשה מהר"ל הנ"ל ישיבה לבד כשמהרר"א בפרא"ג אלא ילמד בישיבת מהר"א. מלבד, פי' (זמן) [זה] כח יש ביד מהר"ל להיות לפניו ה' בחורים להגיד להם ההלכה עכ"ל העתקת כתב הקשר שבא לידי. ובשולי האגרת כתוב שקבלתם עליכם בחרם בע' ובא' לקיים כל הכתוב לעיל. ואתה סרת מהר מן הדרך הטוב ואזרת חלציך לעבור על דת ולהפר ברית ואיסור חמור בשלש גוונים כאשר ביאר לך הגאון מופת דורינו מהר"י טיאושט"ט יצ"ו, ע"כ ניכרים דברי אמת שכל מחשבותיך ועקר כוונתך להיות יורד לחייו ולקפח פרנסתו, כאשר מוכיח הדבר בענין החופות, וגם להסיג גבולו לבנות לך שם רבנות וכס ישיבה ולדחותו משם, כי לא יוכל לדור עמך בכפיפה כאשר נראה לעין כל דגבר' פלגאה את ולא מעתה אלא מימים קדמונים הורגלת בכך בימי הגאון מהר"י וויי"ל ז"ל:

גם לא תוכל הקהלה לשאת אתכם לשבת יחדיו, עתה צא ולמד מנחש הקדמוני שממנו דרשו רז"ל (סוטה ט ב) כל החומד דבר שאינו שלו אף מה שבידו נוטלים ממנו, עוד הוספת פשע על חטאתך בקילותא ואפקירותא ובזיון גדול בפרהסיא בב"ה, בעת שהיה לו לעלות לס"ת כמנהג בכל תפוצות ישראל שקוראים הרב אחר החתן לכבוד החתן קניית מצוות, והיית סגן ולא קראת אותו, וכי עד כאן לא למדת, ואחריהם מי קוראים תלמידי חכמים הממונים פרנסים על הצבור (גיטין ס א). ואף על פי שאין המנהג כן היינו מפני תועלת הצדקה שיהיו שקודים וזריזים לקנות מצוות, אבל הכא שמנהג לקרות רבנים לדינכם שחייבים לקרותם הרי שעברת על תקנת חכמים כדי לבזותו בפרהסיא, כי אין לך זילות' ואפיקרות' ובזיון גדול מזה, מפני זה בלבד הדין נותן לנדותך ולקונסתך ליטרא זהב, כ"ש וק"ו שעברת על האיסר והחרם שנעשה ביניכם ועשית עצמך כגונב דעת עליון לשנות הדברים ולהפוך אותם ממשמעותם לזכותך, וסוף איגלאי בהתך שהכירו הנהו תלתא גברי מהימני המבוררים הרשומים באגרת, וביארו לשון הכתוב במשמעותו לזכות מהר"א יצ"ו ואפילו תינוקות של בית רבן לא היו טועים בזה לבאר הדברים כפירושך, הרי שנמצאת מעוות ועבריין למפרע. וע"כ איני רואה בך תורת חבירות ושטת ת"ח, כי אפילו טריפה ודאי אתה מכשיר לעצמך כ"ש טריפה הצריכה הוראה שלא היית רואה לעצמך. ובענין החרם והאיסור לא חסת על כבוד קונך שחותמו אמת ועתה האמת נעדרת ממך ושם שמים מתחלל על ידיך. גם ברמות רוחך הורית שלא כהלכה ודנת שלא כדין על דברי ריבות שבין רבי יהודה מטק"א ובין מרת זרי"ח ובנה ר' דוד בענין הבית ואתה שלחת לי פסקך, והשגתי עליו בתשובות נכוחות לכל מבין והזהרתיך שלא לעשות מעשה עד שתמלך תחילה ברבותי' שבניאושט"ט יצ"ו. ושתשלח להם פסקך ותשובתי ולא השגחת והייתי בעיניך כמתעתע ודברי ללעג וחוכא, ועשית מעשה כפסק טעותך. גם בענין הבכור הגסת לבך להורות לפני רבותינו ומפני שגס לבך בהוראה לא אסתייעא לך מילתא להורות כהלכה, כי תלית האיסור מפני שלא היה המכר ברור מחמת שומן או כחש או מחמת זול או יוקר דאי לאו שרי והוי מיקרי יד גוי באמצע, ואישתבשת דאפילו היה המכר ברור לא מיקרי יד גוי באמצע, דכל זמן שלא קנאו הוי של ישראל, ובצדדים של היתר לא פגעת ולא נגעת וזה שאמרו רז"ל (פסחים סו ב) כל המתייהר אם חכם הוא חכמתו מסתלקת. גם צללו אזני ורב משמוע קולות ודברי המגידים עליך כמה אתה מזלזל בכבוד הרב המופלא המרביץ תורה בישראל אשר לריח שמנו נאספים אליו עדרי חברים מכל תפוצות ישראל, ואתה הולך ומגנה אותו ומבאיש בכל מקום וכל זה מתוך גובה לבך וגסות רוחך וחמדנותך ורדיפתך אחר הגדולה, וע"כ המכשלה הזאת תחת ידך שתמיד עבירות שבידך, עבירה גוררת עבירה ועבירה עבירה, לכן אתה [חייב] להיות קנאים פוגעים בך להעבירך מן הרבנות, ואי לדידי צייתי רבותי' יעבירוך מכל דבר רבנות שלא להתעסק בגיטין וקדושין וחליצות ובהתרת בכורות, ושלא לקרותך עוד מה"ר לס"ת עד שיראו בך שתתנהג בתורת רבנות חבירו' ובשטת ת"ח, שלא יהיו עוד רבותי' וחבירים בושים משמועתך, ושתבא אז לפני הרב המופלא אהוב' מהר"י ברונא יצ"ו, או רב אחר מגדולי הדור שקול כמותו שיכיר בך שאתה בקי ורגיל בכל הדינין והוראות ובגמ' ובספרי הפוסקים ושהגעת להוראה ולא תפיל חללים רבים עד הנה הצעתי ובארתי לך סרחונך:

עתה אבאר לך פסק דינך מאחר שמתחילה הושיבך מהר"א יצ"ו בע"מ שלא תסיג גבולו ושלא תהיה נוגע ברבנותו, וגם אח"כ באגרת הנעשית ביניכם לא ניתן לך רשות לדור שם כ"א ע"מ כך, ואתה עברת על האיסור ונכשלת בחרם שקבלת עליך, ותפסת מדת נחש הקדמוני לחמוד גדולה שאינה ראויה לך, לכן מכל הטעמים אלו מחמת התנאי ומחמת העבריינות ושרדפת אחר הגדולה, ושאזרת חלציך לדחותו ולהסיג גבולו הדין נותן שתהיה הגדולה בורחת ממך, ושתהא אתה נדחה מפניו, וזולתי כל אלה הדין נותן שיהא הקטן נדחה מפני הגדול:

לכן רד מהר משם כי אף בשוין אין ראוי לשני מלכים להשתמש בכתר אחד כ"ש כשאינם שוים, והקטן הולך ומקטרג ומחזר לדחות הגדול שראוי הוא שיהיה הוא נדחה, וכן גוזרני עליך בכח נח"ש שתעקור דירתך משם ותלך ותקבע דירתך באחד מן המקומות הרחוקים משם, שלא יהא שם הסגת גבול, ותכף תוך ח' ימים אחר [אשר] יזהירך קרו' מהר"א הנ"ל יצ"ו תכין לך הדרך ותזמין עצמך ללכת משם על הזמן שיקבעו לך אותם הרשומים באגרת שיראו בעיניהם שתוכל לתקן עניינך להיות מזומן לנסוע על אותו זמן, ואם ברמות רוחך תזוח דעתך ותתן כתף סוררת תהיה תכף מאז והלאה מנודה ומובדל מעיר ומכל דבר שבקדושה, ולא תמנה בעשירי ולא לזימון ולא יהיה לשום אדם עסק עמך במשא ומתן ולא בלימוד ולא ישבו בד' אמותיך והפורץ גדר לעבור על אחת מאלו יהיה מנודה כמוך:

Home

Have a question?

Last Revised February 16, 2011
Copyright 2011
by Adam M. Charney
All Rights Reserved